זה לא הזמן של הספקנים, זה לא הזמן של הצינים, זה לא הזמן של החמוצים.
זה הזמן של המאמינים, האופטימים, אוהדים שהיו גם ברגעים המבאסים (והיו לא מעטים וכנראה עוד יהיו) ואלו שידעו להפגין גם אז תכונות לא ישראליות מובהקות כמו מנת פירגון, הערכה, איפוק וסבלנות.
אז זה הרגע שלכם. כי כאשר ״זרק״ סיימון קלארק, מותש ומפוייח מאבק אבני הדרך, את אופניו קדימה במפגן אחרון של הכל או לא כלום – התמונה הזו נצרבה באחת עבור כה רבים מאיתנו, במיוחד אלו שמלווים את הקבוצה מאז הקמתה לפני 8 שנים. נצרבה לתמיד.
כי זה לא היה עוד נצחון. ההיסטוריה נחקקה בגדול בשלב הרואי, שלב שבו נולדות אגדות. שלב שמי שמנצח אותו – עשוי מחומר אחר. וכן, סיימון קלארק אכן עשוי מחומר כזה. ״אין ראוי ממנו״ אמר גיא ניב שלנו אחרי הסיום בהערצה כשדיבר על ״הצמרמורת״ שחש כאשר דווח ברדיו הקבוצה על הנצחון בדרכו עדיין חקו הסיום. עומר גולדשטיין שהחמיץ את הטור בנסיבות עצובות משלו, העביר הודעה לחבריו . ״רוכב ענק. כמה מגיע לו״.
וסיפור ענק.
רק לפני כמה חודשים, היינו לצדו במירוץ הפתיחה של העונה במאיורקה כשסיים חמישי. תוצאה חסרת חשיבות לכאורה אבל קלארק היה על סף דמעות של הוקרת תודה . ״רק לפני 3 שבועות ישבתי בבית באוסטראליה וחשבתי שהכל גמור. שהקריירה שלי הסתיימה. הייתי עם הראש למטה אבל התאמנתי קשה והתפללתי לטלפון״…
והוא הגיע. מישראל פרמייר טק.
השאר כבר היסטוריה.
ועוד כמה מלים על היסטוריה : סילבן אדמס ורוני בר און, הבעלים והלב מאחורי הקבוצה הזו דיברו בהתרגשות כיצד הכל התחבר – כשהקבוצה מוצאת את ״הישראל״ שלה – ISRAEL – על גג העולם. יותר מגאווה, זו היתה תחושה של צדקת דרך. עוד נכונו מכשולים ואתגרים , אבל את הרגע המזוכך הזה איש לא יוכל לקחת.
ועוד מילה לכולכם לסיום :
הקבוצה מתווה ד ר ך . היא אינה עוד קבוצה בפלוטון . אנחנו מתחרים בטור עם משימה לבנות מרכז אופניים ברואנדה שישנה חיים של אלפי ילדים ובני נוער. זו חובה וזו זכות.
אנחנו קוראים לכולכם לתרום ולהביא להגשמת החלום :
https://my.israelgives.org/he/members/RFC
צילומים : נועה ארנון ו ASO
