גולדשטיין אחרי ההופעה פורצת הדרך בקופי ברטאלי:
״ יצאתי מהמרוץ עם יותר תסכול מאשר סיפוק״
״ מה שמעסיק אותי : איך אני יכול לעלות עוד מדרגה״
״הפכתי לשחקן פוקר במרוצים. משתמש בראש יותר מתמיד״
״ כריס פרום עושה את העבודה השחורה. אני מעריץ אותו על כך״
״הקבוצה במומנטום שלילי אבל אנחנו נצא מזה״
בבוקר אחרי המרוץ המוצלח ביותר בחייו, יוצא עומר גולדשטיין לרכיבת שחרור. הביתה לג׳ירונה, הוא הגיע בשעות הקטנות של הלילה, מרוקן וגמור אחרי 5 ימי מירוץ מפרכים על הגבעות של קופי ברטאלי, ויש לו את כל הסיבות בעולם לתת לעצמו לנוח, ובמיוחד – להתרפק קצת עם רגעים של נחת וסיפוק על הביצוע : יום אחר יום שבהם הוא מפגין יכולת גבוהה, נותן פייט לשם ענק כמו ואן דר פול, וביומיים האחרונים מספק צמד הופעות נפלא עם מקום שמיני ואז בריחה ופודיום בלתי נשכחים.
תשכחו מזה.
כי עומר גולדשטיין לא רוצה לנוח. ובמיוחד, הוא רחוק מלהיות מרוצה. ״מה מרוצה? ממה להיות מרוצה״ הוא שואל, ומגולל את המחשבות שעלו לו בראש בשעתיים חסרות המנוח שלו על האופניים מסביב לעיר מגוריו הקטאלונית היפהפייה. ״אני מרגיש הרבה יותר תסכול מסיפוק. אני לא מפסיק לשאול את עצמי מה אני יכול לשפר. אולי אוריד עוד קצת משקל. אולי אצא לעוד מחנה גובה. אני צריך עוד כח. אני חייב לוודא שבפעם הבאה שאני מוצא את עצמי בבריחה כזו עם הצמד הזה מקבוצת ״קוויק סטפ״ או וואט אבר יהיו היריבים שלי – יהיה לי את מה שאני צריך כדי לפרק אותם ולסיים את זה עם ניצחון. רק ניצחון״.
אם תרצו, יתכן שזו האינדיקציה הטובה ביותר לתהליך ההתבשלות ההתבגרות של עומר גולדשטיין במסע המרתק של הילד חסר המנוח מימי ״ 500 וואט״ לעבר רוכב מקצוען בוגר שלא ממצמץ מול האריות של הג׳ונגל – ומביא תוצאות בזמן אמת. כי אי אפשר באמת לגמד את מה שקרה שם בקרב האחרון בקופי ברטאלי, כשעומר מוצא את עצמו מולך הצמד של ״קוויק סטפ״, הצ׳כי סירי ובמיוחד קוואניה הנפלא – דוהרים לעבר קו הסיום. לא היו לו אשליות. הוא ידע שהם ״ישחקו״ אתו, מנצלים את היתרון הטבעי שלהם כצמד. אבל גם לו היו לו כוונות לוותר. ״ הרגשתי חזק ומלא בטחון מכל השלבים הקודמים. היינו עשרה כשהתהוותה הבריחה המקורית, וההתקפות שלי הן שגרמו לכל הרוכבים האחרים לנשור. פרצתי קדימה, רדפו והחזירו אותי. ושוב פרצתי. ואז, כשנשארנו שלושתנו, אמרתי לעצמי: אני אפרק את השניים האלו בעליות שנותרו. בינתיים גישר אלינו רוכב מ EF ואני הולך עמוק ומתקיף שוב – ומפרק אותו. אבל יש לי קושי גדול עם השניים האלה. הם תוקפים אותי במישורים – ממש בתור. פעם זה ופעם חברו. עד שבסוף לא היה לי עוד מה לתת והם השאירו לי רק את המקום השלישי״.
השחזור הזה מזכיר לו ולנו ימים לא רחוקים בבית גוברין, באליפויות ישראל שגם שם הוא מצא את עצמו על תקן הניצוד. ״כן״ הוא צוחק למשמע ההשוואה. ״עברתי תסריטים כאלו בדיוק כשאני שם וכל היריבים שלי ״ הולכים עלי״… כשאני חושב על זה, העובדה שאני מוצא את עצמי נלחם ככה על ניצחון גם במרוץ מקצועני גדול ועם יריבים בקליבר הזה – אומרת שאני כנראה בדרך הנכונה. אבל לא הגעתי עדיין למה שאני רוצה. רחוק מזה״.
לא בטוח שזה כל כך רחוק. ״עומר הופך מול עינינו לדבר האמיתי : רוכב שאתה יודע שמסוגל להביא לך תוצאה״ אומר הדירקטור האיטלקי קלאודיו קוזי שליווה את עומר במרוצים רבים וגם באחרון, בקופי ברטאלי.
גולדשטיין : ״ אם יש משהו שמאד מאד עודד אותי בקופי ברטאלי היה שבפעם הראשונה הרגשתי בטור שלם, מתחילתו ועד סופו, שאני מזנק כל יום עם סיכוי אמיתי לעשות משהו. אפילו ביום העליות הגדול, 4000 מטר טיפוס מצטבר, התמודדתי עם זה בכבוד ואיבדתי רק 5 דק׳. בעיני, זו היתה התקדמות חשובה. מצאתי את עצמי במשחק יום אחרי יום. ביום לפני האחרון ישבתי על הגלגל של ואן דר פול אבל סיימתי רק שמיני. כן, ״רק״. תכלס, הייתי מאוכזב. אני חייב לסיים יותר טוב. אבל זה קורה. אני מרגיש את זה. אני רוכב יותר שלם ומוכן לכל תסריט״.
הוא יודע להצביע על השינוי ועל מקורותיו. ״אני חושב שחוויית הטור דה פראנס – מרחץ דמים יום אחרי יום – נתנה לי דחיפה גדולה להבין שכדי להצליח באמת אני חייב להשקיע הרבה יותר בהבנת ובקריאת המרוץ. זה לא קרה ביום אחד, אבל אני הופך יותר ויותר לשחקן פוקר במרוצים. אני משתמש בראש הרבה יותר מאי פעם. הבנתי שאם אתה לא הכי חזק, אז אתה צריך להיות הכי חכם. לא פעם ראיתי רוכבים פחות חזקים ממני – מביאים תוצאות. אני פחות ופחות מסתכל על הוואטים שלי, ויותר ויותר מתמקד בנתונים כמו זווית העלייה שלפני. למדתי איך לנוע בתוך הפלוטון. מתי לשמור כוחות ומתי להשתמש בקלפים החזקים שלי – ומתי כדאי לי להמר על כל הקופה. ביום האחרון בקופי ברטאלי, הבריחה הזו היתה משהו שתכננתי מראש. ידעתי שזה הכל או לא כלום עבורי. כמובן, שהיתה לי גם העצמה הפיסית ללכת על הבריחה הזו ולהחזיק גם כשניסו להחזיר אותנו. אבל בסוף, הגישה הזו של הסתכלות על מרוץ כמו שח מט – היא זו שתביא לי תוצאות״.
הבגרות שלו מתבטאת גם ביכולת לפרגן ולהבין בצורה עמוקה יותר את חשיבות העזרה ההדדית. שנים הוא היה דומסטיק -פועל. מישהו שנותן את כל כולו עבור המוביל. בקופי ברטאלי הוא ראה חברים לקבוצה עובדים לא פעם עבורו, ואולי הליהוק הכי מפתיע היה של כריס פרום. ״אני מעריץ אותו״ אומר עומר. ״ עם כל השם הענק שלו, הוא חושב קודם כל על הקבוצה. הוא לכאורה אמור להיות בלחץ אדיר להראות לעולם שהוא חוזר לעצמו, אבל במקום זה הוא בא ועושה את העבודות הקטנות והאפורות שבטלוויזיה אף אחד לא רואה: נלחם על מיקום של הקבוצה מקדימה כדי שאני אוכל לשמור על האנרגיות שלי לרגע הנכון. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. אני לא יכול לתאר עד כמה אני מעריך את זה אצלו. הוא מודל חיקוי״.
אם כל מרוץ הוא קריטי בעקומת הלמידה, הרי טור רואנדה עוד תתברר כנקודת ציון קריטית לא פחות מאשר ההופעה בקופי ברטאלי. ברואנדה, עבר עומר שלב מסוייט שבסיומו רצה רק הביתה אבל הוא נשאר ונתן הצגה כמעט יום אחר יום
כולל בשלב שבו היה על סף ניצחון וסיים שני. ״בעיני זה היה יום יותר קשה מאשר הפודיום בקופי ברטאלי״ הוא אומר.
מה עכשיו ?
עכשיו, אומר גולדשטיין, הוא מצפה לעוד ועוד הזדמנויות. הוא בהחלט מבין שיהיו מרוצים שבהם יתפקד כדומסטיק אבל חושב שהרוויח ביושר את ההזדמנות להשיג תוצאות בעצמו. ״ אני חושב שהצדקתי זאת ואני לא אוותר על כך בקלות ואלחם לקבל עוד הזדמנויות. רוכב זקוק לזמן והשקעה. יש לי הרבה מה לשפר אבל זה בדרך. מה בדרך ? נצחון! זה הדבר הבא״.
הקשיים שאותם חווה הקבוצה מאז תחילת העונה, לא נעלמו מעיניו כמובן. שרשרת אין סופית של פציעות ומחלות , התרסקויות וכן, קורונה, שיבשו לחלוטין את התכניות והותירו את הקבוצה בהרכבים חסרים או מאולתרים. ״ מצאנו את עצמנו בעיצומו של מומנטום שלילי״ הוא אומר בכנות האופיינית לו. ״כרוכב, כשזה קורה לך, אתה יודע עד כמה זה קשה לצאת מזה. זה לא יהיה קל גם לנו כקבוצה, אבל אני בטוח שזה יקרה. כל אחד מהרוכבים צריך לתת את הכל למען הקבוצה גם אם הוא עצמו לא בכושר ולא יכול להביא תוצאה. אני בטוח שיתרחש מפנה. יש לנו בקבוצה רוכבים חזקים מאד, והם יספקו את הסחורה. אני משוכנע בכך״.
עד אז, עומר הפציע עם הופעה שסימנה לכולם את הדרך. (גם חברו גיא ניב, שרק חזר מפציעה, בלט לפרקים במהלך הטור.) העובדה שהאיש שעושה זאת הוא ישראלי צעיר ורעב, היתה מקור מיוחד להשראה.
עומר: ״ בסופו של יום, הישראלים כרוכבים לגיטימיים ואפילו מובילים מקדימה, הם החזון של הקבוצה הזו. אני מקווה שנמשיך להצדיק את האמון״.
